You are from: United States, Go to our American website. Close

הערב שלפני

יום רביעי ה 4 לפברואר

הזריחה במטוס בדרך לבנקוק

אז הנה המוצ'ילה לידי מחכה להכיל את כל מה שחשוב מספיק כדי לקחת איתי לדרך.

הכלבה כבר בבית אחר- הבית שלי מקבל דייר חדש והלחץ שעושה קוואץ' בבטן לא נרגע עדיין (והוא התחיל כבר דיי מזמן).

פתאום פחדים מציפים לשניות, ואז עולה הזכרון- תאילנד; שמש, צלילות, אנשים חדשים- איזו התרגשות...

מחר בשעה הזאת אני כבר אהיה בשדה התעופה מחישה צעדים לכיוון השער.

אז הנה מתחיל הבלוג שלי- הנסיעה לתאילנד שמתחילה לי ערב קודם :

הצלילה הראשונה... טוב אז נתחיל קצת לפני

יום שני ה 9 לפברואר

הטיסה לתאילנד- הייתה קצת כמו משחק היגיון של כמה אנשים אל על יכולים לדחוס לתוך כמה שפחות כסאות :) אבל למזלי ישבתי ליד איזה זוג מבוגר שהתייחס אלי כמו אל הילדה הקטנה שלהם, וטיפלו בי כל הטיסה.

אז הגעתי לבנקוק- עליתי על מונית וכמובן שהחשתי צעדי לקאווסן- כמה ישראלי מצידי. ביממה הקרובה קניתי כל פריט שיכולתי למצוא ורוששתי את הרוכלים מכל אנרגיה של התמקחות שהייתה להם. אז המוצ'ילה שהייתה יחסית ריקה קודם- סיימה את שהותה בבנקוק מלאה כמעט לחלוטין.

סוף סוף הגעתי לקרבי. אחרי טיסה די קצרה (שעה סה"כ) הגעתי לשדה תעופה קטן וחמוד ושם חיכו לי אייר ושיין, הם לקחו אותי לבית של הקבוצה, הראו לי קצת את הבית ואז פגשתי את השותפה שלי לחדר. יתר הקבוצה היו ביום חופשי אז אותם פגשתי רק מאוחר יותר בלילה.
הקבוצה מורכבת מהולנדים בריטים אמריקאים קנדיות ואוסטרלי אחד... ואני :) קבוצה משעשעת עם הרבה רוח טובה. הגיליים קצת משונים- יש 3 ב-30+ אני והשותפה שלי בנות 20+ ויתר הבנות בסביבות ה-18 19.
ישבנו עד השעות הקטנות של הלילה ודיברנו וצחקנו.
בבוקר שיין חזרה כדי לעשות לי סיבוב בבית והקראה נהלים. יש בבית קוד לבוש שצריך לכבד וכל מיני חוקים מצחיקים שונים ומשונים. אחר-כך היא לקחה אותי לסיבוב בעיר- נסענו לחוף- האיזור התיירותי יותר ואז לעיר עצמה לראות איפה הרופא וכאלה דברים.

בערב ישבתי עם כל הקבוצה- נרגשת לחלוטין מהעובדה שלמחרת תהיה סוף סוף הצלילה הראשונה שלי, החלטנו לקפוץ לסטארבקס (כן אפילו פה!) וחזרנו הביתה.

סוף-סוף- המטרה שלכבודה הגעתי- יום צלילות!!!! הייתה צריכה לצלול עם מדריכה שונה מהקבוצה שלנו בכדי לעשות צלילות מבחן ואימון - דבר סטנדרטי בעולם הצלילה.
עלינו על סירה מדהימה!!! ענקית ומדונדשת- כאילו היינו בטיול עשירים איפשהו- הציוד היה חדש ומתוקתק ואנשי צוות הכינו הכל בשבילנו :) ממש נחמד הפינוק הזה.
הדרך לאי הייתה בסביבות השעתיים וכן ניצלנו את הזמן בחוכמה ופשוט השתזפנו עד כלות. בצלילה היה פשוט מדהים- בעצם בשתיהן- יש שם מין מבני בטון שהכניסו בכדי שלאלמוגים יהיה מקום לגדול- וכמובן שזו רק התחלה אבל פשוט מרגש לראות שילוב של הטבע ויד אדם.
כשחזרנו הביתה היינו פשוט הרוסים- אבל היות והיום היום החופשי שלנו החלטנו לצאת לחגוג- עשינו לילה על החוף- למזלנו מצאנו מדורה דועכת ופשוט ניצלנו אותה- ובילינו את הלילה במשחקים וצחוק ושירה.

היום היום החופשי שלנו- והחשמל נפל בכל האי- חלק מהקבוצה נסעו לאי קרוב וחלק (ואני בתוכם) החליטו להישאר לקרוא- להמשיך לימודים או להשלים מיני משימות שנצברו.
מחר תהיה הפעם הראשונה שאני צוללת עם הקבוצה ומתחילה את העבודה הממשית ולא סתם צלילות כיף.

אעדכן שוב בקרוב
נשיקות



בשוק בבנקוק
 


הרמזורים המגניבים של קרבי
בלילה על החוף

מי רוצה אוטו? אני רוכבת על פילים!!!!

יום שבת ה 14 לפברואר

כן אני יודעת... מה?!?!?! היום שוב יש לנו יום חופשי- סתם לידע זה קורה פעמיים בשבוע- אז החלטנו לעשות משהו מגניב ויצאנו לטרק על פילים.

אולי כדי שאני אלך קצת אחורה ואספר מה קרה בימים האחרונים- למרות שאני כבר רוצה לכתוב על הפילים...

טוב אז אחרי היום החופשי ופרידה מאחד הבנים שלנו יצאנו ליום צלילות במקום שנקרא Phi Phi, שזה אי יפיפה עם שוניות מרהיבות מסיביבו,אני הייתי בקבוצה שעשתה רשימה של זני הדגים שיש באי- די להיט.. חוץ מזה קיבלנו כל אחד מין לוח שנותן אפשרות לרשום מתחת למים וברור שכיאה לבנות רוב הלוח היה מלא בשרבוטים של רכילויות :)
בערב הלכנו כולנו לחוף הים- מין קטע כזה- הם לא מבינים שזה מה שישראלים עושים כל הזמן- להם זה מאוד מיוחד...

ושוב יום צלילות- הפעם צלילות מקומיות בערך חצי שעה מהאי שלנו- קיבלנו סירה קטנה וחמודה עם חיסרון גדול של מחסור בגג- אפשר לדמיין אותנו חוזרים חבורה של עגבניות מטוגנות חזרה לבית.
בערב היה קונצרט של להקת רגאיי מקומית והיה פשוט מטורף! ההופעה הייתה במקום שנקרא ריילי ביץ' (שיפי- צדקת), הדרך הלוך הייתה ממש מצחיקה כי היו גלים די גבוהים ואנחנו ישבנו בקצה של הלונגטייל מה שיצר מצב שכמעט עפנו למים כמה וכמה פעמים- בשלב כלשהו ואלרי תפסה לי את הרגל כשהתרוממתי באוויר עם הספסל של הסירה ביד ! ! !
הגענו לאי והיינו צריכות ללכת ממשהו כמו רבע שעה למקום שבו הייתה ההופעה. היה שם שילוב של חצי תיירים וחצי מקומיים- ובכלל הלהקה הייתה פשוט מדהימה!

יום אחרי היה לנו יום גיבושון- אבל לפני הבילויים יש עבודה- היה יום שבו הקהילה כולה הייתה צריכה לעזור לנקות את הרחובות ולכסות מיכלי מים כדי למנוע כמה שאפשר את היתושים- סה"כ עבודה של אסירים- אבל נכנענו די מהר כשראינו שגם אנשי הקהילה עצמם סובלים מדי מהחום המטורף!
אחר-הצהריים שיין אירגנה לנו חפש את המטמון שנהיה ממש אבל ממש תחרותי אז רצנו סביב כמו טמבלים בכפכפים ובהיסטריה- 5 קילומטרים- וכן אני לא יודעת מה קרה לי אבל מצאתי את עצמי רצה גם את כל הדרך, אין לי מושג מה עבר עלי... אני לא רצה אפילו 10 מטרים לאוטובוס.
כפרס על המשחק המשפחה שמשכירה לנו את הבית והסגל הכינו לנו ברבקיו מדהים- ובלסנו ממש בשמחה.
בערב יצאנו לסיבוב בארים נרחב- כל החבורה יחד.... ואז חזרנו בסביבות 3 אבל המשכנו את החגיגות פה עד 5 וחצי- אין ספק הכי טוב בבית :)

ישששש, הגעתי סוף סוף להיום! טרק על פילים!!!
נסענו רק חלק מהקבוצה, הגענו ועל כל פיל יושבים שני אנשים והנהג. אני הייתי על הפיל עם שיין (הבן)- שהוא מורה פה באחד מבתי הספר באי... אחרי משהו כמו רבע שעה הנהג של הפיל שלנו נתן לנו לשבת על הראש של הפיל ולנהוג בו (לא בטוחה שזה המונח הנכון) אבל אני תפסתי את הפיקוד ורב הנסיעה אני הובלתי את הפיל שלנו כשהנהג שלנו ישב על המושב :)
היום ולנטיינז אז לכבוד זה שיין המרכזת שלנו מזמינה אותנו לגלידה.
שוב זהו לבינתיים
נשיקות!!



בטירוף של חפש את המטמון
בהופעה עם הבאקט

יום שני 23 לפברואר

עוד שבוע מסתיים לו.
בלי לשים לב עבר לו עוד שבוע...
אני לא מאמינה שהחזרה הביתה כבר כל כך קרובה- מוזר! כאילו בדיוק מתרגלים- מפתחים שיגרה וקשרים ואז..... הולכים הביתה.

טוב מספיק עם הסיכומים- נעבור לסיכום השבוע :)
ביום ראשון קמנו מוקדם בבוקר ויצאנו לניקוי חופים בחוף אנמונג, היה פשוט טירוף!!!! עבדונו 3 שעות ואספנו 328 ק"ג זבל מהחוף- למי שתוהה למה לעזאזל אני אוספת זבל- בעיקרון כן.... לא התענוג הכי גדול שיש אבל הזבל נכנס לים והורס את השוניות ומעבר לזה הצבים שהיו באים להטיל ביצים על החוף התחילו להיכחד בגלל שהם אוכלים את כל הזבל שאנחנו משאירים (30 שניות חינוך סביבתי). בכל מקרה- אחת הבנות מהצוות שלנו היא תאילנדית והיא לימדה אותי איך לבקש עזרה בתאילנדית צ'ו-א-נוי-קה מה שגרם לשבט של דייגים בסוף יום העבודה שלהם לנהור לכיוון החוף ולעזור (טוב אולי לא שבט אבל ה4 שעזרו יחד עם שתי הילדות שלהם היו מקסימים!).
לימדנו אותם לשתול- ואת החשיבות של הניקיון- uהם הבטיחו לשמור על החוף!

טוב עכשיו מגיעים הימים הקשים.... עצירה בצלילות - אומנם למטרה משובחת התקדמות ברמת הצלילה. לטובת עלייה לרמת Rescue היינו צריכים לעשות קורס עזרה ראשונה מ-ש-ע-מ-ם ומשמים עם מדריך בריטי נודניק...
הדרך ארוכה עוד עד שאפטר ממנו (אבל זה היום יום רביעי- אין לכם ברירה לקרוא קדימה חחח)

טוב יום שלישי- אחד ה ימים הכי מגניבים שהיו לי כאן- נסענו לאקווריום. כן, זה אכן נשמע כמו חוויה של ילדים אלא ש.... זה לא בדיוק אקווריום סטנדרטי יותר כמו חוות גידול לכרישים, גרופרים ענקיים, צלופחים וכו' אבל הכי מגניב סוסי ים!!! מה שקורה זה שהם מגדלים אותם ואחרי שישה שבועות הם משחררים אותם.... בזכות היותי נודניקית רצינית יכול להיות שנצטרף אליהם לשיחרור.... א-מ-ן טפו טפו.

יום רביעי היה כל-כך מרגש שאין לי מה לומר... ישבנו יום שלם בכיתה לכבוד יומנו הראשון בקורס rescue. מרגש... כן כן

יום חופשי!!!! מה עושים? יוצאים עד מאוחר - שותים - חוזרים לפנות בוקר - ישנים שעתיים - ו...קמים לטפס על הר כדי להגיע ל-Tiger temple. עכשיו רגע נעצור ונזכיר שאני נורא נורא נורא עצלנית ואז אני אספר שבשביל להגיע למקדש צריך לטפס 1,237 מדרגות.... כן כן, אני הייתי השמן מאחורה שמתנשם כמו חזיר! איזה מזל שהפסקתי לעשן.... אחרת זה כבר היה ממש מביך!

יום למחרת היינו בשטח שלנו של המנגרובים... כן זה התרגום לעברית. זו צמחייה בוצית שעוזרת בין השאר גם בהאכלת הדגיגונים וגם ביצירת מחסום כנגד הצונאמי. יש כפר כחצי שעה מאיתנו שתרמו לנו שטח ובתמורה אנחנו מגדלים ומלמדים אותם איך לגדל ולהפיק את מיטב התועלת מהמנגרובים. . יש שתי עבודות; של הבנים ושל הבנות...
נסו לנחש מה אני בחרתי... אני רק אספר שהבנות מנקות עלים.
אני ניקשתי עשבים שוטים (שגובהם כפליים משלי- ולא אוהד זה לא אומר בדיחות על ה160 ס"מ שלי).

ביום שבת היה יום קורע- היינו בשיעור של הקורס אבל בבריכה... דמיינו (או שתציצו למעלה על התמונות) ציוד סקובה מלא בבריכה של 2 מטרים בשיא העומק. חוויה לחיים.

אחרי זה היו לנו שלושה ימי חופש- נסענו לאיים מסביב נשרפתי במקומות שהשתיקה יפה להם... ובעיקר רצינו לחזור לעבודה.... ככה זה כשהעבודה שלך זה צלילות מדהימות באוקיינוס ולראות כרישים וסוסי ים...
רק לשם הדגש- ביום ראשון בערב בעלת הבית שלנו לקחה אותי ואת אסמה (החברה ההולנדית שלי) לפסטיבל מוסלמי- בעצם סוג של כוכב נולד למואזין הבא של המסגד הראשי.... היה פשוט מדהים- איזה הבדל בין מה שאנחנו מכירים לאיסלם התאילנדי.

סוף סוף נגמרו ימי החופש ואנחנו (חברי הקורס) סוף סוף יצאנו לצלילות עם כולם על הספינה. יצאנו לצלילות מקומיות (משגעות- ראיתי להקת ברקודות של משהו כמו 150 דגים והגדול ביותר היה 2 מטרים!!! טוב אולי מטר וחצי אבל ע-נ-ק). כדי לסכם את הקורס כמו שצריך, בהתחשב בעובדה שאנחנו קורס הצלה ורב התרגילים הם על צוללים שאבדו, איבדנו 3 מהחברים שלי לקורס פאדיחה קטנה- דרך נהדרת לסיים את הקורס.

ייייייש הגעתי להיום. זה לא היה קל
השלמות השלמות
היום היה יום של ניקוי חופים וצפייה בציפורים.
ניקינו כמו מטורפים במשך 5 שעות. החוף היה מלא עד אפס מקום בקלקר. ואספנו משהו כמו 300 קילו (משהו כזה- חישוב מדוייק יעשה מחר). אחרי הניקוי הלכנו לצפייה בציפורים.

טוב נגמר העדכון להפעם... סוף סוף

סליחה שלקח כל כך הרבה זמן



בפסטיבל המוסלמי
נעמה – פרויקט שימור אלמוגים, תאילנד


עם בנות מהחדר
הבנות לפני יציאה

סוף דבר

יום שלישי 10 למרץ
נגמרה התקופה שלי בפרוייקט- והגיע הזמן לסכם את השבוע האחרון שהיה על גבול החלום. זה בדיוק הזמן להגיד שזו הייתה חוויה שאין שניה לה. ההורים שלי יודעים טוב מכולם כמה נוראית הנטייה של לקום ולצאת למסעות, אבל המסע הזה היה שונה וממלא יותר מכל טיול אחר שקדם לו. האנשים חדורי המטרה והאידיאולוגיות – ההשתקעות בחברה המקומית- העבודה המרגשת... פשוט הכל היה מעל למצופה.
ביום שלפני הטיסה שאלתי חברות "מה פתאום תאילנד עכשיו באמצע החיים???” והיום אני יודעת את התשובה. אפילו רק מהפורום אפשר לראות כמה עוצמתית הייתה החוויה- וזה אפילו לא רבע!!!

ועכשיו לשבוע האחרון וגדוש הדרמות!
בבוקר יום ראשון עברנו לגסטהאוס שנהיה הבית החדש שלנו- ואילו חיים! ארוחות מפנקות חדרים מדהימים... קפיצת גרם מדרגות- ושלא תבינו לא נכון- החיים בבית הקודם היו נהדרים ועכשיו שודרגנו לפנטהאוז!!!
בערב אחרי שסיימנו הקמות מחדש של המשרד והתמקמות בחדרים-. סיכמנו את היום המתיש בהמון אנרגיה טובה ויצאנו כולנו יחד.
ביום שאחרי היה יום של אדמיניסטרציה- בעיקר הכנסת מידע- תיקון ושיפור של ציוד וארגון מחדש. יום די משעמם אבל לימודי למדי.
ביום שאחרי היה לנו יום חופשי ונסענו כולנו לטונג סאי-- חוף משגע ביופיו כ10 בסירה מאיתנו. העברנו שם את כל היום וחזרנו נרגשים לקראת יום המחר!
יום רביעי- חוזרים לצלילות ייייייייייייייייייייייש!!!!! סוף סוף! זה היה יום מדהים לכל הדעות- ראות משגעת (מה שלא היה בצלילות האחרונות בעקבות מזג האויר) ועבודת צוות נהדרת!!! ירדנו לשתי צלילות הצלה שבהן הרמנו שקים ע-צ-ו-מ-י-ם מלא רשות שחילצנו מתוך השוניות, וכדי לעשות אותנו אפילו יותר מפונקים ממה שנהיינו בימים האחרונים - לא היינו צריכים לפרק את הציוד היות ויצאנו למחרת עם אותה הספינה!
יום חמישי- יום צלילות אחרון- מי היה מאמין שזה יגיע כל כך מהר? לכבוד רב העזיבות אנחנו עושים משהו מיוחד בצלילה- הצלילה שלי הייתה חייבת להפגיז. עד כה בעיקר לבשנו שמלות או תיאמנו בגדים ורודים למיניהם אבל בצלילה שלי ירדנו כולנו עם מכנסי איגרוף תאילנדים וגופיית רד בול. נשמע טריוויאלי? על כל גופיה היה מלפנים השם של כל אחד בעברית- ומאחור השם באנגלית והכתובת YES I AM A JEW. על הספינה היו באותו זמן גם תיירים- מיותר לציין כמה מוזר היה המחזה. החלטנו שאנחנו הנבחרת איגרוף תאילנדי היהודית וירדנו לצלילות ההצלה.
וזהו- ביום שאחרי נפרדנו כולנו, יתר המתנדבים יצאו למנגרובים בלעדי.... ואני עליתי על הסירה לפוקט (סירה ל-25 אנשים שהובילה 47 ממש תענוג).

אז עכשיו באמת הגיע הזמן להפרד- קצת לפני שאני עולה על הטיסות שיובילו אותי חזרה הביתה ויהפכו את המסע הזה מחוויה בועטת לזכרון רומנטי.
אין לי מילים שיתארו כמה מדהימות היו החוויות שעברו עלי- וכמה שאני כבר רוצה לחזור (גם הביתה וגם לפרויקט)
אני עוד אחזור זה ברור לי
עוד שעה אוספת אותי מונית לשדה ואז זה באמת יהיה הסוף.
תודה על הכל- נשיקות מתאילנד

התקשרו אלינו
0587821521
צור קשר
שלח
Instagram